רבינו האור החיים הקדוש כותב בפרשתינו פירוש חדש על תפילת דוד המלך עליו השלום לב טהור ברא לי אלקים. וזה לשון קודשו: 'ירחיק ממנו שנאת הבריות והקנאה ותחרות והמשטמה'.

כלומר: שמושג של 'טהרת הלב' היא לא רק במחשבות רעות כלפי מצוותיו של הקדוש ברוך הוא. אלא היא כוללת טהרת הלב גם כלפי בין אדם לחבירו, שצריך שהלב יהיה טהור ונקי מכל שנאה ותחרות. ובלי לב טהור אי אפשר להשיג יראת ה' ומדוע טובות.

ובפרשת יתרו כותב רבינו הקדוש, שזה תנאי בסיסי לזכות להשגת וקבלת התורה, ולכן נאמר 'וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל' לשון יחיד, רמז, שנעשו כולן יחד כאיש אחד. ומוסיף רבינו הקדוש ומפרש שזה לא היה סתם כינוס של אנשים במקום אחד יחד, שהיו הגופים יחד, אלא שהיתה ההתחברות גם בין כל הלבבות יחד.

ובלשון קודשו: 'ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים, לא שיהיו בד בבד [שילמדו כל אחד לבד] אלא יתוועדו יחד ויחדדו זה לזה ויסבירו פנים זה לזה.

[והגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו 'יערות דבש' כתב כדברי רבינו הקדוש בתוספת הרחבה. וזה לשונו: 'טהרת מחשבה' אינה לבד בזה לבל יהרהר חס ושלום בעבירה בזנות וכדומה, רק להסיר קנאה ושנאה מחבירו ואהבת ממון יותר מכפי הראוי, ומכל שכן ממון של חבירו, ומתכבד ושמח בלבבו בקלון ותקלת חבירו, ומתאוה למפלת ושפלות חבירו, מחשבת שקרים ופיתוי לרמות הבריות ומחשבות עוול איך בשקרים וכזב ינהג, וכהנה יתר מחשבות והרהור הלב ברמות לבב להתגאה, להונות חבירו בדברים. כי באמת הקדימה לכל דרכי יראה ושערי טהרה היא דברים שבין איש לחבירו שיהיה שלם עם חבירו בלב ובמעשה. וזהו השער לה' צדיקים יבואו בו, דעל ידי כך בא לידי כשרון המעשה והכשר הפעולה בטהרה, ויראה בינו לבין ה' להיות דבק בכל מצותיו וקדוש בכל דרכיו, עכ"ל]

[אור החיים דברים פרק א פסוק א]